ברבוניו
באורה, שנת 1247 לספירה, ביערות "עצי הזעקה", החלה דרכו של ברבוניו, נוכל מתנקש ממוצא מעתיקנים. האוויר הסמיך, שריח אדמה רטובה, שרך כתוש ודם טרי נישא בו, לווה את קרני השמש החיוורות שחדרו מבעד לסבך העלים הארגמניים. ברבוניו, בדרכו אל עץ החכמה עם אורן ופרחית, חמק בכישרון בין העצים, כשהשמש העולה צובעת את קצה היער בגוונים ורודים, אך בתוך המחילות ממשיכה לשלוט דממה כבדה.